שנת 2024 היתה שנה קשה באופן משמעותי לכלל האוכלוסייה בישראל ובפרט לאוכלוסייה בפריפריות - בנגב ובגליל. אחד הנפגעים העיקריים הוא שוק התעסוקה. עד כמה השפיעה המלחמה על מצב התעסוקה בישראל? מאמר זה יכול לספק תובנות מעניינות על מגמות תעסוקה עדכניות בישראל וייתן מבט רחב יותר על השוק התעסוקתי המשתנה. קבלו 5 עובדות.
1. השפעת המלחמה על ביקוש והיצע עובדים: בשנת 2022 הביקוש לעובדים היה כ-120% כאשר ההיצע עמד על כ70% בלבד, מה שמכונה בשפה המקצועית "שוק של דורשי עבודה". בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" התהפכה המגמה. כמות המשרות מתחילת השנה קטן ב5% ביחס לאותה תקופה בשנה שחלפה וכמות שליחת קורות החיים גדל במעל 10%. ממוצע קורות החיים שנשלחים ביחס לכל משרה עלה ביותר מ13%, השוק כרגע לפיכך הינו "שוק של מעסיקים".
2. מהפכת ההייטק הנשית: בישראל מתרחשת מהפכה בתחום ההייטק עם עלייה דרמטית בשיעור הנשים בתעשייה. כ-35% מעובדי ההייטק הם נשים, והמספר רק הולך וגדל.
3. תעסוקת אנשים עם מוגבלויות: בשנים האחרונות, חלה עלייה במודעות ובהעסקת אנשים עם מוגבלויות. חוק הרשויות מחייב את המגזר הציבורי להעסיק לפחות 5% עובדים עם מוגבלויות, ויותר חברות פרטיות מאמצות מדיניות של גיוון תעסוקתי.
4. תעסוקה במגזר החרדי: בשנים האחרונות נרשמה עלייה בתעסוקת חרדים, במיוחד בתחומי ההייטק והשירותים. המגמות מראות התקדמות משמעותית בתעסוקת נשים חרדיות כ-80% מועסקות בקרב הנשים החרדיות, בעוד ששיעור התעסוקה של גברים חרדים (נתונים נכונים לשנת 2022) עומד על 53% אחוז.
5. השכלה ותעסוקה בפריפריה: בפריפריה שיעור האבטלה גבוה ב-1.5% לעומת המרכז, וההכנסה הממוצעת נמוכה ב-20%. מספר המועסקים בעלי השכלה אקדמית בפריפריה עלה בכ-60% בעשור האחרון. אוניברסיטת בן-גוריון, למשל, מהווה מנוע משמעותי להכשרת כוח אדם מקצועי באזור הדרום, עם כ-20,000 סטודנטים המשתלבים במעגל התעסוקה המקומי. נתונים אלה מראים כי הפריפריה הישראלית עוברת תהליך של שינוי והתחדשות תעסוקתית, תוך יצירת הזדמנויות חדשניות ומגוונות לעובדים.